הבריאות מתחילה כבר בסופר

"סבתא, תני לי לטעום ואני אגיד לך אם זה בריא".
כך אמר לי נכדי, עומרי, בהיותו בן שנתיים וחצי, כשהיינו בחנות טבע והוא הביא לי חבילת עוגיות שרצה.
אמרתי לו: "תן לסבתא, אבדוק אם זה בריא", ובעודי קוראת את התווית, אומר לי עומרי את המשפט הכ"כ הגיוני הזה, שמשמעותו- אם זה טעים, כנראה שזה בריא.
בטבע זה ממש נכון- מה שטעים כנראה מתאים.
אך בעידן המודרני, המשוואה הזו הופרה לחלוטין.
הייצור ההמוני של המזון מוביל לכך, שגם המאכלים הבסיסיים ביותר עוברים שינויים כדי להפוך אותם ליותר אטרקטיביים או כדי להאריך את משך חיי המדף שלהם.
השפע האינסופי בסופר מבלבל מאד.
יש כ"כ הרבה אפשרויות, אנו חשופים לכ"כ הרבה פרסומות, יש מבול של עצות ומחקרים חדשים לבקרים.
אז מה עושים? איך בוחרים?
הצעד הראשון הוא לקרוא את התווית. כדאי לבחור את המוצר שרשימת הרכיבים שלו היא הקצרה ביותר.
ככל שמוסיפים יותר רכיבים, המוצר הופך תעשייתי ומעובד יותר, ופחות קרוב למצבו הטבעי. כך ערכו התזונתי הולך ופוחת.
שימו לב לסדר הופעת הרכיבים ברשימה– מי שכתוב ראשון נמצא בכמות הגדולה ביותר, וכן הלאה בסדר יורד.
אם קניתם חטיף בריאות על בסיס רסק תפוחי עץ, וברשימה מופיעים תפוחי העץ כרכיב חמישי, סביר להניח שהחטיף לא מכיל כ"כ הרבה תפוחי עץ.
היזהרו משמות "מכובסים" לרכיבים לא רצויים– שומן מוקשה הוא שומן טראנס, סירופ תירס הוא סוכר לכל דבר וכך גם סירופ לתת שעורה, גלוקוז וסירופ קנה מיובש.
קמח "בהיר" או "כהה" איננו קמח מלא. הוא קמח לבן רגיל.
אל תתנו לפרסומות להטעות אתכם– כשעל סלט אבוקדו כתוב-"ללא כולסטרול" יכלו באותה מידה לכתוב "ללא נעליים". באבוקדו אין כולסטרול, אבל כיתוב כזה גורם ללקוח לחשוב שהוא קונה משהו בריא.
כשעל חמאה קלה כתוב "מופחת כולסטרול" זה אומר שיש בה פחות כולסטרול מאשר בחמאה רגילה, אך אין זה אומר שהיא דלה בשומן בכולסטרול או בקלוריות.
כשאתה קונה מעדן חלב 0% שומן זה לא אומר שאינו משמין. יש בו המון סוכר כדי שהטעם לא ייפגם.
כשעל ממרח שוקולד כתוב "בטעם שוקולד", סביר להניח שאין בו שוקולד כלל וכלל, אלא תחליפים בלבד.
כשעל שקית סוכרזית כתוב "סוכרזית- סטיביה" זה לא אומר שזה בריא. זה אומר שלסוכרזית הרגילה הוסיפו מעט סטיביה, כדי שזה יראה בריא יותר.
הימנעו ממוצרים שבתווית שלהם מופיעה רשימה ארוכה של E.
באמצעותה מסמנים את החומרים המשמרים, המייצבים ואת צבעי המאכל.
אמנם יש גם צבעי מאכל טבעיים- מסלק, מכורכום, שמסומנים גם הם ב- E, אך אם יש הרבה – אל תקנו.
אל תתרשמו ממילים כמו "מועשר בוויטמינים" או "מועשר בסיבים תזונתיים".
אם המוצר היה פחות מעובד, היה בו מכל אלו, באופן טבעי.
אם לרכיבים הטבעיים "הוציאו את המיץ" בתהליך התעשייתי, מה יועילו כל הויטמינים שהוסיפו לו?
כשחטיפים לילדים מסומנים בכיתוב " מועשר בויטמינים" זה מרגיז במיוחד. הורים מתפתים לרוכשם אך מה יכול להיות כ"כ בריא בבמבה אדומה? או בדגני בוקר טריקס?
שימו לב שהרכיבים המצוינים בתווית נכונים ל-100 גרם מוצר.
אם ב-100 גרם חטיף יש 220 קלוריות אך משקל החטיף 200 גרם הרי שיש להכפיל את כמות הקלוריות.
אותו דבר גם לגבי הרכיבים האחרים במוצר- הסוכר, הנתרן, השומן….
תעשו השוואות בין מוצרים דומים של יצרנים שונים. אם החלטתם , למשל, לקנות חלבה בדקו מספר מוצרים.
באיזה יש יותר רכיבים בתווית? יותר פחמימות? יותר נתרן? יותר קלוריות? יותר חומרים משמרים?
איזה מהמוצרים מכיל יותר שומשום מלא? ואז אפשר לבדוק גם איזה יותר זול? איזה יותר טעים?

אל תהססו לקרוא, לבדוק ולהשוות.
שתהיה קנייה מהנה ובריאה…